חוסר השקט והשלום הפנימי גורמים להתמכרות שנראה שיש בכוחה לתת את אותו השקט שנצרך באופן הישרדותי.
השקט נובע מהחלל שיש בתוך כל אחד מאיתנו. אותו ריק שאנחנו רוצים כל-כך להתעלם מקיומו או להבריח אותו הרחק מאיתנו על-ידי טכניקות וכלים הישרדותיים שלמדנו במשך השנים.
לחץ הוא ההפך מהשקט והשתמשנו בו בכדי למגר את תופעת החלל שנוצרה בתוכנו והוא נולד בכדי לטשטש את רגשותינו ותחושותינו ולהפוך אותנו לסוג של "רובוט" שמתפקד בצורה הכי סיסטמטית שקיימת.
התמכרנו לתחושת ה"היי" שיוצרת ההתמכרות לאוכל, לסמים, לסקס, לקניות ולעוד הרבה ומיני אחרים שבעקבותיה הגיעה תחושת ה"ביי".
אם היינו יודעים שהדרך להשיג את השקט הפנימי הינה כרוכה בפעולה אחת פשוטה שהינה לשבת בשקט ולתת לכל מה שבפנים להיות כולל רגשות, תחושות פיזיות ומחשבות ולהיווכח שהשד אינו כזה גדול ומאיים ולהיפגש עם אותו החלל ולהבין שדווקא ממנו תצמח אותה ישועה שכל-כך ייחלנו לה - אותו שלום פנימי ושלוות נפש.
זה פשוט מאוד ודווקא החוכמה הגדולה ביותר טמונה בפעולות הפשוטות.
מדיטציה נקודתית להשגת השקט -
בואו ניקח כמה רגעים כדי להביא את עצמנו למצב נינוח ושקט יותר בישיבה נוחה. בואו נרפה נעל לוחצת, צמיד, עגיל או חגורה, העלולים להסב את תשומת הלב.
נתאים את התנוחה כך שהאנרגיה של כל אחת ואחד מאיתנו תוכל לזרום ביתר קלות מעלה ומטה לאורך עמוד השדרה.
אני מזמינה אותנו לעצום את העיניים. אולי תרצו להניח את כפות הידיים פרושות כלפי מעלה על השוקיים. בואו נתחיל עם כמה נשימות עמוקות. נמקד את תשומת הלב בתהליך הנשימה. נניח לגוף לנשום בעצמו, בהתאם לקצב הפנימי שלו... לאט... בפשטות... בעדינות...ברגיעה.
נאפשר לכל נשימה כמו לומר לגוף שאנחנו מוכנים להיכנס להרפיה עמוקה יותר, רגועה יותר... אולי עם הזמן נוכל להבחין גם בתחושות עדינות של זרימה, כבדות או נימול, שמתרחשות בגוף.
נדמיין שכל הגוף רפוי - נתחיל עם אצבעות הרגליים. נכניס תחושת הרפיה לתוך כפות הרגליים, נמשיך לשוקיים, לירכיים. נרפה את הבטן, הגב התחתון, בית החזה. ננשום נשימה מלאה רק אל תוך החזה העליון, כשאנחנו מניעים את הסרעפת ואת הבטן מעט ככל האפשר. נושמים אל תוך החזה העליון כמה פעמים, שמים לב איך אנחנו מרגישים. ממשיכים לגב העליון ולכתפיים.
מרפים את הזרועות, את הידיים, את הצוואר, את הראש ואת הפנים.
נותנים לשרירים שסביב הלסתות והעיניים להיות רפויים.
עושים זאת עד שאנחנו מרגישים שלווים, ממוקדים, נינוחים.
אני מזמינה אותנו להקשיב לקולות בסביבתנו, להקשיב גם לקולות הרחוקים והקרובים כאחד. אני מזמינה אותנו להעניק תשומת לב לכך שאיננו שולטים בקולות החולפים. אנו מסוגלים רק לנוח ולהקשיב להם.
כעת אני מזמינה אותנו להקשיב לקולות שנשמעים עכשיו. אפשר לקחת כמה דקות ולהתרגל לזה.
אני מזמינה אותנו להקשיב גם למחשבות באותה צורה, לקולות הפנימיים שבהם אנחנו מדברים אל עצמנו. להקשיב לקולות החיצוניים והפנימיים כאחד. אם זה מסתבך, ניתן לחזור לקולות החיצוניים בלבד, עד שזה יתייצב שוב, ואז שוב ניתן לחזור להקשיב גם למחשבות. אין צורך לשנות דבר. אין צורך להרחיק, לסלק או לבטל אף מחשבה, רק להתבונן בהן, להקשיב להן בדיוק כמו לקולות. תנו לכל מחשבה ורגש שעולים, לא משנה מה הם. הניחו להם לעבור חופשי, בדיוק כמו העננים בשמיים או עשן שעולה ומתפזר. אם לא תתערבו, תראו שהכול ארעי, והכול משתחרר מעצמו.
אני מזמינה אותנו להעניק תשומת לב לנשימה שלנו - להעניק תשומת לב לתנועת האוויר בנחיריים, בחזה, בבטן, בסרעפת. בכל פעם שתשומת הלב `בורחת` אנחנו בוחרות להחזיר אותה (בנועם!!!) אל הנשימה.
אני מזמינה אותנו להעניק תשומת לב לגוף שלנו - להעניק תשומת לב לתחושות השונות בגוף, האם אנחנו מרגישות כל איבר ואיבר בגופנו? גם את האיברים הפנימיים? ניתן להעניק תשומת לב לתחושות בגוף ככאב, חום, קור, גירוד, קוצר רוח, עצבנות, עצב, קושי לנשום, רצון לפתוח את העיניים ולקום, וכו`.
מדיטציה למציאת המקום השקט המיוחד שלי -
כשם שאנחנו מאפשרות לגוף לעבור למצב כזה של רגיעה...של הרפיה עמוקה, נוכל לאפשר גם להכרה הפנימית לדמיין את המקום המיוחד של כל אחד מאיתנו.
הוא יכול להיות מקום אמיתי או דמיוני... (חשוב על מקום בטבע אולי)... מקום עם איכויות של הרמוניה, של נינוחות, של שלווה, של ביטחון... מקום מיוחד... בעיני דמיונך, אולי לא תראו בברור את המקום אך תוכלו לשים לב לפרטיו... לחוות אותו... לחוש אותו... תבחנו לעצמכם אותו - היכן אתם נמצאים? האם יש צורות? אלו צבעים? האם קיימות תנועות? מצב האור? צללים? מהיכן האור? שעות יום או לילה? קולות? צלילים? ריחות? איזו הרגשה המקום משרה?
נסו לאתר במקום נקודה בה תרצי לשבת בנוחות לכמה רגעים כדי להנות ולספוג את המקום שסביבכם... הביאו את עצמכם לשם... מקמו את עצמכם שם... כדי לבחון שוב את הסובב אתכם.
כאשר אתם חווים את המקום בחוויה הפנימית של כל אחד מכם. אפשרו לעצמכם לקלוט את שלוות המקום. כשאתם נושמים, מלאו את עצמכם ברגיעה, ביופי ובשלווה שהמקום מסמל בשבילכם.
תוכלו אולי להרגיש עוד יותר את הקשר שלכם לכל מה שסובב אתכם. את הקשר המיוחד למקום. אתם יכולים לאפשר גם לכוחות הריפוי והשיקום העצומים לעבוד... להזין... לרפא... לשקם... לנקות... לטהר... לחזק...
קחו כמה רגעים כדי לבוא במגע עם החוויה הזו.
אנחנו ממשיכים לנוח במודעות טבעית זאת ובהתבוננות טהורה משפיטה וביקורת.
